נוגדנים בעורף הסרטן
המטרה: הריסת אתרי התקשורת של תאי הסרטן, כדי למנוע את קבלת האותות המורים להם להתחלק


מימין לשמאל: ד"ר בלהה שכטר, תלמידת המחקר לילך פרידמן,
פרופ' מיכאל סלע ופרופ' יוסי ירדן. סינרגיה
חלומו הגדול של כל מי שמנהיג צוות עובדים הוא ליצור שיתופי פעולה סינרגטיים בין חברי הצוות. כלומר, לא רק שהם לא יתחרו ביניהם, אלא שהשילוב ושיתוף הפעולה ביניהם יניבו תוצאות טובות יותר מסכום תרומותיהם הנפרדות של כל חברי הצוות. צוות של מדענים מכון ויצמן למדע מצא באחרונה, כי שילוב סינרגטי כזה בין נוגדנים ה"תפורים לפי הזמנה" עשוי להוות כלי נשק רב-עוצמה כנגד תאים סרטניים.

שלושה עשורים של חקר הסרטן הובילו את פרופ' יוסף ירדן, דיקן מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע וחבר המחלקה לבקרה ביולוגית, לזיהוי מערכת איתות ייחודית המעבירה לתאים אותות ופקודות להתחלקות. כאשר מערכת האיתות הזאת פועלת ללא בקרה מתאימה, היא גורמת להתחלקות ולהתרבות לא מבוקרת של תאים, דבר שמשמעותו התפתחות גידול סרטני. החלק המרכזי במערכת העברת האותות הזאת הוא משפחה של קולטנים המוצגים על קרומי התאים, הקרויים HER (או ErbB-2). קולטנים אלה ידועים כמעורבים בהתפתחות גידולים של סרטן השד וסרטן המעי. פרופ' ירדן מצא, בעבר, כי בתנאים מסוימים, הקולטן ErbB-2 מגביר את אות ההתחלקות המגיע אליו (אות זה נוצר כתוצאה מהתקשרות מולקולה של גורם גידול לקולטן). אחת הדרכים להאט ולבלום את התהליך הלא רצוי הזה היא לקשור אל הקולטן נוגדנים ייחודיים "תפורים לפי הזמנה", שלא יותירו מקום לגורם הגידול, ובכך יקטעו את שרשרת העברת האותות הקטלנית. כדי להגשים את הרעיון הזה, חבר פרופ' ירדן לאימונולוג (חוקר המערכת החיסונית) פרופ' מיכאל סלע, נשיא מכון ויצמן לשעבר וחבר במחלקה לאימונולוגיה, ולקבוצת מדענים מחברת Targeted Molecular Diagnostics, מווסטמונט שבאילינוי, ארה"ב.

א-ב. בתערובת של נוגדנים שונים כנגד אותו קולטן: כאשר כמות הנוגדנים (אדום וירוק) גדלה ביחס לכמות הקולטנים (כחול), גדלים צברי הקולטנים (א ו-ב). צברים בגודל מרבי מושגים כאשר היחס בין כמות הנוגדנים לכמות הקולטנים אופטימלי (ג). במצב זה, תוספת של נוגדנים תוביל להיווצרות צברים קטנים יותר (ד)
ממצאי המחקר הזה פורסמו באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים", PNAS במחקר זה, אשר נעשה בתרביות תאים במעבדה ובעכברים, הראו פרופ' ירדן ופרופ' סלע, יחד עם ד"ר בלהה שכטר ותלמידת המחקר לילך פרידמן, שהנוגדנים (ש"מכירים" אתרים שונים על-פני הקולטן) משתפים פעולה ולא מתחרים על נקודות הקישור השונות הממוקמות על המבנה שלקולטני HER. בכך יוצרים הנוגדנים מעין "פיגומים מולקולריים" גדולים התלויים בין "מגדלי" הקולטנים. מערכת ה"פיגומים" הגדולה והכבדה מושכת את הקולטנים זה כלפי זה, עד שהם קורסים דרך קרום התא ונבלעים בתוך התא, כך שהם אינם יכולים עוד להעביר אל התא אותות תקשורת סרטניים. כתוצאה מכך, התא מפסיק להתחלק, וכאשר משתמשים בכימותרפיה בשילוב עם נוגדנים - הוא מת.

פרופ' סלע סבור, כי מחקר זה שופך אור חדש על הסינרגיה השולטת במערכת הריפוי ומבוססת על קשירת נוגדנים לקולטנים. התוצאות מראות, ששילוב נכון של שני נוגדנים יוצר יחסים סינרגיים המזרזים את התפרקות הקולטן, ויעילים פי שלושה בבלימת האותות של REH בהשוואה לתוצאות שמושגות באמצעות נוגדן בודד. "אם נבין איך מתחוללת התפרקותו של הקולטן REH, נוכל לחזק פעולה טיפולית חלשה, וגם לאפשר למטופלים להתגבר על עמידות מולדת או נרכשת כנגד הטכניקות הידועות לטיפול בסרטן", אומר פרופ' ירדן.



נוגדים חד-שבטיים זהים נקשרים לקולטנים על פני קרום התא. כל נוגדן נקשר לשני קולטנים לכל היותר. כאשר נוגדנים נקשרים לאתרים שונים על פני הקולטן הם יוצרים צברים גדולים של קולטנים