אמפדוקלס
(484BC
- 424BC )
נולד באקרס
בסיציליה למשפחה מיוחסת.
היה מנהיג
הדמוקרטיה בעירו בעת מלחמה ודחה את כתר המלוכה שהוצע לו על ידי העם המנצח.
עזב את עירו
מסיבות פוליטיות. הופיע בערים אחרות
של איטליה כנביא וקוסם.
היגר ליוון
ומת בפלופונסוס.
אמפדוקלס
התפרסם כמדינאי, רופא, כוהן, משורר ובייחוד כפילוסוף. העריצו אותו כיצור על אנושי
וייחסו
לו מעשי פלאות וכושר נבואי.
אמפדוקלס
קיבל את הריבוי ואת התנועה שביקום, אך העמיד אותם על שני כוחות יסוד שפועלים
בארבעת
היסודות של החומר. יסודות אלה, אש,
מים, אויר, אדמה, הם השורשים הנצחיים של היקום, שאינם מתהווים ואינם משתנים,
והם גם הנושאים של ארבע איכויות של החומר: יובש, לחות, חום, קור.
היסודות מתאחדים ונפרדים בעזרת שני כוחות
נצחיים: אהבה ושנאה. התאחדותם של
היסודות
והפרדתם גורמים למחזור הנצחי של התהוות
וכליון העצמים, החלפתם ותמורותיהם.
|
|
|
|
כל הזכויות שמורות לעדנה לבל – דואר אלקטרוני – Copyright © 2002