יוד - Iodine

 

מספר אטומי

 

 

סמל כימי

 

 

שם היסוד

משקל אטומי

53

 

 

I

 

 

Iodine

126.9045

מקור השם:

מיוונית: ioeides = צבע סגול

 

תכונות:

טמפרטורת היתוך: 113.6°C

טמפרטורת רתיחה: 185°C

מצב צבירה: ההלוגן היחידי שהוא

                 מוצק בטמפ' החדר

צבע: המוצק - כחול-שחור

       הגז - סגול בעל ריח חריף

בחימום היוד ממריא

תפוצה: מס' 62 בין היסודות בקרום

          כדור הארץ

 

 

 

           היוד נתגלה בטעות, יום אחד, ב-1811 , כאשר לאורך החוף המערבי של צרפת,  Barnard Courtois   (1777-1838 ) , עבד באיסוף אצות שנשתפו על החוף בשעות הגאות, כדי למצות מהם תרכובות נתרן ואשלגן.  השיטה בכללותה כללה שרפת האצות ועל ידי סינון להוציא את הנתרן הכלורי, אשלגן כלורי, ואשלגן גופרתי.  בחומר שנותר נשארו מספר תרכובות לא רצויות של קרבונאטים וציאנידים.  הצעד הבא של התהליך היה לטפל בתערובת זו עם חומצה גופרתית כדי להפריד את התרכובות האלה.  מסיבה לא ידועה, קורטואה, שהיה כימאי ופרמקולוג מוכשר, הוסיף כמות יותר מדי גדולה של חומצה גופרתית.  התוצאה הייתה התרחשות של בעבוע ששחרר גז סגול בעל ריח של כלור.  כאשר הגז התעבה על המשטחים המתכתיים הקרים שבחדר, הוא יצר מוצק מבריק שחור דמוי מתכת.

 

           קורטוא, מיד החל הסידרה של ניסויים שמטרתם הייתה לקבוע את התכונות הכימיות של היסוד החדש.  במשך זמן מה החברה שלו היתה היחידה שסיפקה יוד עבור מחקר כימי והשוק הפרמקולוגי המתפתח. ב-1813 , הכימאי הצרפתי Gay-Lussac  שחקר גם כן את תכונות היוד, נתן ליסוד החדש את שמו.

 

           יוד טהור הוא מאד רעיל, אבל מבחינה רפואית, הוא חיוני להתפתחות בעלי חיים והאדם בפרט.  היוד הוא מרכיב חשוב בהורמון הגדילה הנוצר בבלוטת התריס (thyroid gland).  באזורים בהם יוד אינו נפוץ בטבע, משתמשים במלחים המכילים יוד כדי למלא את החסר. 

 

           ברפואה, תמיסות יוד-כוהל, שימשו ומשמשים לניקוי וטיהור פצעים.  כמו כן, תרכובות של יוד משמשות בתעשיית הצילום, בצבעים, ובריסוס עננים ליצירת גשם.

 

רשימת יסודות


כל הזכויות שמורות לעדנה לבל – דואר אלקטרוניCopyright © 2002