פלוטוניום – Plutonium

 

מספר אטומי

 

 

סמל כימי

 

 

שם היסוד

משקל אטומי

94

 

 

Pu

 

 

Plutonium

(244)

מקור השם:

על שם כוכב הלכת פלוטו

 

תכונות:

טמפרטורת היתוך:641°C  

טמפרטורת רתיחה: 3232°C

צפיפות: 19.84 גרם לסמ"ק

 

 

 

 

פלוטוניום הוא יסוד מתכתי רדיואקטיבי שמשתמשים בו בכורים אטומיים ולנשק גרעיני.  איזוטופים של פלוטוניום טוהרו ונחקרו לראשונה על יד הכימאי האמריקאי גלן סיבורג  (1912 -)

Glenn Theodore Seaborg , באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי בשנת 1941. כמויות מזעריות של היסוד נמצאו בעפרות של אורניום, אבל בכורים אטומיים מיצרים את היסוד בכמויות גדולות.

 

מבחינה כימית פלוטוניום הוא פעיל בדומה ליסודות במכרז הטבלה המחזורית.  המתכת הכסופה מתקיימת בשש צורות גבישיות שונות.  המתכת פולטת חום משום שהוא רדיואקטיבי – היום מוכרים 15 איזוטופים שונים של פלוטוניום.  האיזוטופ החשוב ביותר הוא פלוטוניום-239 בעל הניוטרונים האיטיים.  הוא יוצר נפטוניום- 239 שפולט חלקיקי ביתא ויוצר צורות שונות של פלוטוניום- 239 .  אם כן הוא חסכוני מאד בכורים אטומיים משום שאפשר להשתמש בו ליצור אותו בכמויות גדולות.  הפלוטוניום משמש גם ליצירת נשק גרעיני.  הוא מאד רעיל בגלל הרדיואקטיביות הגבוהה שלו.  להנעת כלים על הירח השתמשו בפלוטוניום- 238 משום שהוא פולט חום רב.

 

את השם של היסוד הציע שותפו של סיבורג בברקלי, אדבין מקמילן. הוא נתן את השם ליסוד שהוא גילה – נפטוניום על שם כוכב הלכת.  משום שאורניום ונפטוניום נמצאים זה לצד זה בטבלה המחזורית, היה הגיוני כי היסוד הבא יקבל את השם של כוכב הלכת הבא במערכת השמש: פלוטו. 

 

השם פלוטוניום הוצע כבר על ידי פרופסור בקימברידג' שמחה על כך שדיווי כינה את היסוד שגילה ב- 1808 בריום.  לטענתו יסוד 56 לא כבד, והשם בריום הבא מהיוונית משמעותו כבד.  הוא הציע שיש לכנות את יסוד 56 פלוטוניום על שם פלוטו, אל במיטולוגיה היוונית ורומית.  (כוכב הלכת פלוטו לא היה העניין כאן משום שהוא נתגלה רק כעבור כמאה שנים).

 

רשימת יסודות


כל הזכויות שמורות לעדנה לבל – דואר אלקטרוניCopyright © 2002